בעשור האחרון התגלתה ישראל כמובילה עולמית במחקר, פיתוח וחדשנות בקנאביס רפואי. ע"י המדיניות המתקדמת ומסגרת רגולטורית תומכת, המדינה טיפחה תרומה לצמיחת תעשיית הקנאביס הרפואי, אחד הגורמים המרכזיים היה הדגש על איכות, מחקר וסטנדרטיזציה. מגדלים מורשים מקפידים על תקנות מחמירות, ומבטיחים מוצרי קנאביס עקביים ואיכותיים. מחויבות זו למצוינות לא רק הועילה למטופלים בישראל אלא גם אפשרה לחברות ישראליות לייצא קנאביס רפואי למדינות ברחבי העולם

כחלק מהתהליך של משרד הבריאות להשלים את הרפורמה בענף הקנאביס הרפואי, פורסמה טיוטה שנייה של קטגוריות מינונים חדשות לקנאביס, והגיע הזמן להעיר את עיני המטופלים לשינויים אשר ישפיעו עליהם לטובה ולרעה.

שינויים עתידיים ברפורמת הקנאביס

השינוי העיקרי כולל התאמה למודל האירופאי לקנאביס רפואי, אשר דואג להגביל חריגה של עד- 10% מתוכן הקנבינואידים, בניגוד למצב הנוכחי בישראל שמאפשר בין 20%-40%. בנוסף שינוי זה מצריך הוספת קטגוריות ביניים חדשות לזני הקנאביס הישראלים.

במסגרת השינויים, מוצרים ישויכו לקטגוריות על פי תוכן ה-THC ו-CBD שלהם, אך עדיין ישנם פערים ושאלות בנוגע להתאמה של זנים מסוימים לקטגוריות החדשות. כדי לפתור חלק מהפערים, משרד הבריאות מציע "מוצרי ביניים", עם גמישות גדולה יותר בתוכן הקנבינואידים.

הטיוטה כוללת גם החלטה של משרד הבריאות לא להציג על האריזות את האחוזים המדויקים של הקנבינואידים, כדי למנוע "תחרות" על רמות THC גבוהות יותר. זו החלטה שנתקלת במחלוקת, כאשר יש המציעים להפוך את המצב ולבטל את הקטגוריות לחלוטין, ולהשאיר רק את הצגת האחוזים המדויקים על האריזה.

הרפורמה כולה, כולל הטבלה החדשה וקיטלוג הקטגוריות, צפויים להיכנס לתוקף במהלך אמצע 2024, לאחר תקופת הטמעה של כחצי שנה. המטרה היא להכין את המערכות המיחשוביות, הניהוליות והרפואיות לשינוי.

קטגוריות ביניים חדשות

עיקר השינוי הצפוי בנושא קטגוריות המינונים הוא בהוספת קטגוריות-ביניים חדשות, כך ש: בקבוצת הזנים עתירי ה-THC, במקום T10/C2, T15/C3, T20/C4 כיום, יופיעו הקטגוריות T10/C2, T12/C3, T15/C3, T18/C4, T22/C5. בקבוצת הזנים עתירי ה-CBD, במקום T0/C24, T1/C20, T3/C15, T5/C10 כיום, יופיעו הקטגוריות T0/C26, T0/C22, T3/C18, T3/C15, T3/C12, T5/C10.  בקבוצת הזנים המאוזנים, לצד T3/C3, T5/C5, T10/C10 שכבר קיימים כיום, תופיע קטגוריה חדשה נוספת: T12/C12  טיוטת טבלת הקטגוריות החדשה טיוטת אחת מטבלאות הקטגוריות החדשות המוצעות על ידי משרד הבריאות – להערות הציבור על פי התכנית, כל קטגוריית מינון שכזאת, תכלול את המוצרים שמכילים כמות קנבינואידים בטווח של עד 10% למעלה או למטה מהנתון בקטגוריה. לדוגמה, זן שמכיל 24.4% THC – שהינו המקסימום המותר כיום של THC בפרחי קנאביס רפואי – ישוייך לקטגוריה T22/C5  במקום לקטגוריה T20/C4 זן המכיל 13% THC לא ישוייך עוד ל-T15/C3 אלא ל-T12/C3.

בנוסף, משרד הבריאות מתעלם מפניות מטופלים ומשאיר את הרישיונות הנוכחיים במודל הישן עד תום תוקפם, ורק לאחר מכן ישתנה המבנה למודל החדש.

השינויים צפויים להשפיע גם על תחום הרגולציה בענף, כולל על רישיונות שימוש בקנאביס, אריזות, מוצרים נלווים ועוד.

משרד הבריאות גם מציע שינויים נוספים ברגולציה הקשורה לקנאביס הרפואי. אחד השינויים המשמעותיים הוא המעבר למודל שבו רישיונות שימוש בקנאביס יונפקו כ"טיפול קו ראשון", ללא תנאי שימוש קודם בתרופות אחרות, כפי שמתבצע היום. השינוי הזה צפוי להגדיל משמעותית את מספר המטופלים בקנאביס.

בנוסף, המשרד מתכוון להטיל איסור על שיווק קנאביס באריזות צבעוניות מדי, וכן להגביל את מכירת גריינדרים (מטחנות קנאביס) לבתי מרקחת בלבד. תיתכן גם הפיכת ה CBD לחומר חוקי לחלוטין, וכן יתאפשר מחקר שיבדוק אפשרויות לצורות מתן חדשות של קנאביס, כמו עטי אידוי.

המשרד מתכוון גם להקל על יצרני קנאביס במספר דרכים, בעיקר בהפחתת הדרישות לבדיקות מעבדה ובקביעת קריטריונים ל"יצרן מעולה", שיאפשרו לחברות שעומדות בנהלים לאורך זמן להיות כפופות לפחות ביקורות.

כל השינויים הללו מצביעים על כוונת המשרד למתן את הרגולציה בענף הקנאביס הרפואי, ולהתאים אותה יותר למציאות המשתנה ולדרישות המטופלים. המטרה היא להבטיח שימוש בטוח ומסודר בקנאביס לצרכים רפואיים, תוך קידום המחקר וההבנה בתחום זה.

המשך התכנון והטמעת השינויים במערכת הקנאביס הרפואי תלויים בתגובת הציבור ובהחלטות של משרד הבריאות. יש לציין כי השינויים אלו נועדו לשפר את איכות חייהם של מטופלים המשתמשים בקנאביס לצרכים רפואיים, תוך כדי שמירה על רמות בטיחות גבוהות ומניעת שימוש לא חוקי או לרעה.

השינויים מיועדים לא רק למטופלים, אלא גם לרופאים ולמפיקים, על מנת להקל על התהליכים ולהגדיל את הזמינות והאיכות של הקנאביס הרפואי. דבר זה צפוי להוביל לשיפור באפשרויות הטיפול ובמגוון המוצרים הזמינים למטופלים.

משרד הבריאות מדגיש כי השינויים הם חלק מתהליך שוטף של בדיקה והערכה, וכי הם ימשיכו לעקוב אחר השפעות הרפורמה ולבצע תיקונים אם יהיה צורך. משרד הבריאות מעודד את הציבור להשתתף בתהליך זה ולהביע את דעתו, כדי להבטיח שהמדיניות החדשה תשרת את טובת המטופלים ותקדם את השימוש הרפואי בקנאביס בצורה הטובה ביותר.

גישות ורגולוציה שכדאי לקחת בחשבון

מכיוון שישראל ממשיכה להוביל במחקר ופיתוח קנאביס, עליה לשאוף לאיזון בין התקדמות מדעית, מסגרות רגולטוריות וזמינות למטופל. התמודדות עם האתגרים שמציבה עליית המחירים דורשת גישה רבת פנים:
שיתוף פעולה בין מחזיקי עניין: גופים ממשלתיים, אנשי מקצוע רפואיים, נציגי התעשייה וקבוצות תמיכה בחולים צריכים לשתף פעולה כדי לטפל בנושא באופן קולקטיבי. על ידי מעורבות בדיאלוג ושיתוף תובנות, הם יכולים לפעול למען פתרונות שנגישים למטופלים ובמחיר סביר מבלי לפגוע בבטיחות ובאיכות.

• התאמות רגולטוריות: הערכה והתאמה קבועה של התקנות סביב קנאביס רפואי חיוניות. הרשויות צריכות להעריך את ההשפעה של התקנות הקיימות על המחירים ולבחון הזדמנויות לייעל תהליכים ולהפחית עלויות במידת האפשר. זה עשוי להיות כרוך בהערכה מחודשת של דרישות הרישוי, מדיניות מיסוי ותקני בקרת איכות כדי למצוא איזון התומך במחיר סביר תוך הבטחת המוצר למטופל.
• הרחבת הגידול המקומי: הגדלת יכולת הגידול המקומית יכולה לסייע בעמידה בביקוש הגובר לקנאביס רפואי בישראל. הרחבת רישיונות הגידול ועידוד מגדלים נוספים להיכנס לשוק יכולים לשפר את ההיצע ועלול להקל על לחצים במחירים הנגרמים מזמינות מצומצמת וקטנה.
• שותפויות בינלאומיות אסטרטגיות: חיזוק שותפויות עם מדינות שהקימו תעשיות קנאביס רפואי יכול להקל על חילופי ידע, העברת טכנולוגיה והסכמי סחר. שיתוף פעולה עם שחקנים בינלאומיים יכול לעזור לגוון את מקורות האספקה, להפחית את מגבלות היצוא ולייצב מחירים.
• השקעה במחקר ופיתוח: המשך ההשקעה במחקר ופיתוח חיונית לקידום מדע הקנאביס הרפואי ולאופטימיזציה של תהליכי הייצור. השקעה זו צריכה להתמקד בפיתוח שיטות טיפוח חסכוניות, שיפור טכניקות מיצוי ויצירת פורמולציות חדשניות לשיפור תוצאות המטופל תוך הפחתת עלויות הייצור.
• כיסוי ביטוחי ותוכניות סיוע למטופלים: בחינת אפשרויות לכיסוי ביטוחי או תוכניות סיוע למטופלים יכולה לסייע בהקלת הנטל הכספי עבור מטופלים המסתמכים על קנאביס רפואי. על ידי הפיכת הטיפול לזול ונגיש יותר, תוכניות אלו יכולות להבטיח שהמטופלים לא ייאלצו לבחור בין בריאותם ליציבותם הכלכלית.